על פי דוח מצב שפרסמה המועצה האירופאית לבטיחות בדרכים (ETSC) לפני כחודש וחצי, הבוחן את ממדי הקטל בדרכים ב-32 מדינות ומדרג את שיעור הצלחתן להתמודד עם הבעיה מאז שנת 2011, מדינת ישראל מופיעה בתחתית הטבלה – במקום האחרון.
אירופה נגד שימוש בסלולרי בזמן הנהיגה
ב-2011 השיק האיחוד האירופאי יוזמה מקיפה לצמצום תאונות הדרכים ביבשת על רקע הזינוק במספר ההרוגים שנרשם בעשור הראשון של המילניום. זה המקום לציין שמדובר על מגמה מטרידה במיוחד לאור העובדה שהעלייה הניכרת במקרי המוות במהלך העשור הראשון של המילניום הגיעה דווקא אחרי שנים רבות שבהן הסתמנה מגמת ירידה עקבית. בין הגורמים למגמה החיובית לקראת סוף המילניום הקודם ניתן למנות שיפור משמעותי בתחום התשתיות, ובעיקר את כניסת תקנות הבטיחות אשר חייבו יצרני רכב משנות ה-90 ואילך להתקין אמצעי בטיחות כמו כריות האוויר או מערכות ABS, שלא היו קיימים או נפוצים קודם לכן. לאור זה, והעובדה שאמצעי הבטיחות רק הלכו והתשפרו מבחינה טכנולוגית ברבות השנים, המגמה השלילית של השנים האחרונות הכתה את האירופאים בתדהמה.
מה בעצם השתנה? התשובה לשאלה זו מגיעה אף היא מצד הטכנולוגיה, וליתר דיוק: הרגע שבו הטלפון הנייד פגש את רשת האינטרנט ומסך המגע. אמנם כבר מראשית שנות התשעים מרבית מדינות העולם התמודדו עם הנטייה של בני האדם להשתמש בטלפון הנייד בנהיגה, אך לעניין זה הדיבורית נתנה מענה טוב למדי. כניסת הסמארטפון לתוך חיינו כבר היה בגדר אופרה אחרת לגמרי: צפיה בקליפים ביו-טיוב, כתיבת ציוץ נזעם בטוויטר, קריאת מיילים ומסרים בווטאסאפ או משחק סוער באנגרי בירדס – ברגע שנהגים החלו לעסוק באלה במקום להתמקד בנעשה על הכביש –התוצאה הייתה כמובן הרת אסון.
המענה הראשוני לתופעה זו במסגרת חקיקת חוקים האוסרים על שימוש ביישומיי טלפון שונים בזמן הנסיעה לא איחר לבוא, וגם בישראל אומצו חוקים אלה עד מהרה. אולם לא היה די בהרתעה ובאכיפה לבד; הסחות הדעת כתוצאה משימוש אסור במכשירים הסלולריים המשיך לגבות קורבנות ביתר שאת.
לצד מדיניות חקיקתית והשקעה גדולה באמצעי האכיפה, אירופה מקדמת בשנים האחרונות שינויים בתשתיות הכבישים אשר תורמים להפחתת הסיכוי לתאונה (למשל, הפרדת נתיבים), והופכים אותן לפחות קטלניות בממוצע. המספרים בהחלט מרשימים אך עדיין רחוקים למדי מהיעד השאפתני שהציבו לעצמם האירופים: 'אפס הרוגים בתאונות דרכים'. בעוד ממוצע ההפחתה של היבשת עומד על כ-30%, במדינה כמו נורבגיה נרשמה הפחתה בשיעור ההרוגים של למעלה מ-50% (!). לא, זו לא תולדה של אקלים או אקלים תרבותי סקנדינבי, אם זה מה שחשבתם. בקפריסין למשל, הקרובה אלינו יותר הן מבחינה תרבותית הן מבחינה אקלימית נרשמה הפחתה מרשימה של יותר מ-37%. וכמה שווה המקום ה-32 באחוזים? ובכן, אנחנו מתהדרים בצמצום קוסמטי של 4.7%. בפועל, לפי המגמה השלילית בשלוש וחצי השנים האחרונות המצב גרוע יותר ובקצב הנוכחי גם הצמצום הזניח יהפוך לגידול בהיקף ההרוגים.
זו לא רק שאלה של תקציב?
אז למה ישראל מתהדרת ברמת ביצועים כה נמוכה? תשובה אחת לכך ניתן לסכם במילה: כסף. מדינות כמו יוון או נורבגיה השקיעו מיליונים בתשתיות מניעתיות, בעוד שישראל העדיפה עד כה לנקוט גישה של כיבוי שרפות. למרות הרצון וקיומן של תוכניות שאפתניות יותר, ממשלות ישראל בשנים האחרונות התקשו להעביר מהלך בסדר גודל הדרוש כאן. לא פלא: מערכת פוליטית לא יציבה תורמת את חלקה כפי שראינו לאחרונה עם המטרו – יוזמה מבורכת שלא אושרה בכנסת בגלל שיקולים פוליטיים.
בעקבות מינויו ליו"ר הרלב"ד, התייחס אבי מאור בראיון לאתר Ynet לסוגיה בלשון זהירה: "בשבועות הקרובים נציג לשרת התחבורה את התכנית שגיבשנו, ושלא תדרוש תוספת תקציב, אלא תוכל להישען על מקורות קיימים".
האתגר מולו אנו ניצבים הוא אתגר עצום בעיקר כשהיקף התקציב לא עתיד להשתנות, ועם זאת, מלאי תקווה שתהיה בשורה אמיתית בתכנית הקרבה שתוביל להפחתה משמעותית במספר ההרוגים והפצועים קשה (אגב, בתת קטגוריה זו ישראל תפסה רק את המקום הלפני האחרון, כאשר מלטה מקדימה אותה בפוטו פיניש).
סגירת הפער בין ישראל לאירופה עוברת דרך SaverOne
כאן המערכת של SaverOne נכנסת לתמונה כאלטרנטיבה היחידה שמציעה דרך חדשה וישימה לתקוף את הסחות הדעת הסלולריות – פשוט להוציא אותן מהמשחק. העובדה שהטכנולוגיה של SaverOne יודעת 'להשתלט' על הטלפון של הנהג ולהשבית את האפליקציות האסורות בזמן נהיגה – מונעת הסחות דעת סלולריות. הקונספט הזה גם פותח דלת להתמודדות לאומית עם בעיית הנפגעים בתאונות דרכים, בדרך שלא מחייבת 'בזבוז' של הרבה מאוד כסף על תשתיות בטיחות בכבישים (שללא קשר נכון וחשוב שייצאו לפועל בהקדם האפשרי, אבל עד שזה יקרה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו הרוגים מיותרים). אם גורמים במשרד התחבורה, הרלב"ד וחברות הביטוח יניעו מהלך רגולטורי שבעקבותיו מערכות למניעת הסחת דעת סלולריות יוטמעו בהיקפים גדולים, יש סיכוי מצוין שגם הפער מול אירופה ייסגר וייחסכו חייהם של עשרות אנשים בכל שנה.
