נהיגת חורף כמעט תמיד תהיה יותר מאתגרת מנהיגה בעונות היבשות, בעיקר בשל הסכנות שכרוכות בה. גשמי החורף הופכים את הכבישים לחלקים יותר, ובעת האחרונה אנו רואים ריבוי במקרים שבהם ההצפות מגבילות את הנהיגה ואף מותירות מכשולים על הכביש. לצד אלה, גם הערפל החורפי שפוגע בריאות ואף הרוחות המשתנות דורשות ריכוז רב ומיומנות שליטה ברכב.
הגודל כן קובע
מה שנכון עבור כל כלי רכב, נכון שבעתיים עבור כלים כבדים כמו משאיות ואוטובוסים. הסיבות לרגישות בעניין נהיגת חורף של כלי רכב כבדים, מגוונות. זה מתחיל בפיזיקה. לכלי רכב כבדים דרוש מרחק בלימה גדול יותר וכושר התמרון והריאות שלהם מוגבל, כך שמזג אוויר חורפי רק מגדיל את האתגר.
הצד השני של הפיזיקה הוא אפקט הפגיעה של רכב כבד, הנובע מכוחה של המשאית. בעיה חורפית אחרת שאופיינית בעיקר למשאיות תובלה, קשורה למטען – רוחות החורף החזקות עלולות לגרום לנתק במטענים שאינם רתומים טוב מספיק ולייצר סכנה מיידית לסביבה.
אך לא מדובר רק בתכונות הפיזיות של הרכב. מדובר ברכבי עבודה, מה שאומר שהנוהגים בהם נמצאים שעות רבות על הכביש. לצד זאת, בעוד נהג רכב פרטי שנתקל במזג אוויר סוער, יכול פשוט לוותר על הנסיעה, נהג אוטובוס שמחויב לקו או נהג משאית שחייב לספק סחורה, לא נהנים מהפריבילגיה הזו. למרבה הצער לא מדובר בדיון תיאורטי, באופן יחסי רכבים כבדים מעורבים בהרבה יותר תאונות דרכים קטלניות מאשר נהגים של רכבים פרטיים.
היערכות שונה ומורכבת יותר
כל כלי רכב נדרש להיערך לחורף – לוודא תקינות בלמים, צמיגים, אורות ומגבים. אך כאשר מדובר ברכב כבד ההיערכות הזו הרבה יותר קריטית כי ההשלכות של החלקה או איבוד שליטה על הרכב מסוכנות משמעותית. עובדה זו לא נעדרה מעיניו של המחוקק שמחייב רכבים כבדים (כל רכב מסחרי שמשקלו עולה על 10,000 ק"ג) לעבור ביקורת חורף שנתית וביקורת תקופתית לבלמים (בכל חצי שנה לרכב שמשקלו עולה על 16,000 ק"ג).
בדיקות חורף אלו כוללות בנוסף למערכות הבלימה, בדיקה של הצמיגים, האורות והמגבים. מבחינת המחוקק הישראלי (וכמו שנגלה בהמשך – לא רק מבחינתו) תקופת החורף מתחילה ב-1 בנובמבר ומסתיימת ב-31 במרץ. הבדיקה אמורה להתבצע במוסך מורשה במהלך חודש אוקטובר (אם רישיון הרכב חודש בתקופה של עד 90 יום לפני ה-1 לנובמבר הוא יחשב כרכב שעבר בדיקת חורף). רכב שלא יצויד באישור כזה יורד מהכביש וכנגד הנהג ינקטו סנקציות.
שאלה של גיאוגרפיה
התייחסות מיוחדת לרכב כבד בתקופת החורף אינה המצאה ישראלית, וברוב מדינות העולם המערבי נהוג לחייב בעלי רכבים כבדים לעבור בדיקות חורף דומות. תקנות כאלו קיימות ברוב מדינות אירופה וגם שם מרבית המדינות מציינות את ה-1 בנובמבר כתאריך הקובע את כניסתן לתוקף של "נהיגת חורף", עם זאת, יש מדינות שדחו זאת ל-15 בנובמבר.
אלא שהחורפים שונים ממדינה למדינה, מה שמשליך גם על הרגולציה הנוגעת לרכב כבד. כפור ושלג הם מחזה יחסית נדיר בחורף הישראלי, להוציא אזור צפון הגליל ורמת הגולן, אך ברוב אזורי אירופה מדובר בשגרה. לכן, כחלק מההיערכות לחורף במדינות קרות במיוחד נהגים מחויבים להחזיק ברכב את חפירה. המשתנה המשמעותי במדינות הללו הוא מעבר לצמיגי חורף. כיוון שבישראל כמעט שאין אירועי שלג אין חובה לדאוג להם, ובוודאי שלא לשרשראות לנהיגה בתנאים אלה.
הסחות דעת סלולריות מסוכנות יותר בחורף
משתנה משמעותי נוסף שבגינו נגרמות תאונות דרכים רבות, ולא רק בחורף, הוא שימוש מסוכן בטלפון הנייד בזמן נהיגה. מדובר בתופעה שיש לה השפעה של מגפה עולמית – נהגים לא עומדים בפיתוי, שוקעים במסך הטלפון כאשר הם צריכים להיות שקועים בנעשה על הכביש.
למרות שהסחות דעת סלולריות הן תופעה רב שנתית, בחורף, כאשר זמני התגובה מתקצרים (כביש חלק וראות נמוכה), גם הפגיעה של הסחת הדעת הסלולרית עלולה להיות קשה עוד יותר, בעיקר במקרה של כלי רכב כבדים. אבל יש גם נקודת אור, ולהסחות דעת סלולריות, יש היום מענה מלא באמצעות הטכנולוגיה של SaverOne.
הסטארט-אפ הישראלי פיתח טכנולוגיה שיודעת לזהות את הטלפון של הנהג בזמן נהיגה ולחסום כל שימוש באפליקציות שמוגדרות כאסורות או מסוכנות בזמן נהיגה.
המערכת מותאמת במיוחד לציי רכב וזה כולל צי של רכב כבד, שכאמור יש להניח שנהגיו חשופים יותר להסחות דעת סלולריות בשל שעות נהיגה מרובות ומונוטוניות.
הטמעת מערכת SaverOne ברכבים כבדים צפויה לצמצם משמעותית, את הסיכוי שהנהג יהיה מעורב בתאונת דרכים, ובחורף זה אף חשוב יותר.
שיהיה לכולנו חורף נעים ובטוח בכבישים
