בין אם מדובר בגברים או נשים, יהודים או ערבים, חרדים וחילונים, כולם נמצאים בכבישים. האם ניתן לקבוע כי קבוצה מסוימת נוהגת טוב מאחרת?
נתחיל בניפוץ מיתוס. מול הטענה הרווחת שגברים נוהגים טוב מנשים, מגלים הנתונים, כי בלמעלה מ-80% מתאונות הדרכים מעורבים גברים. ההנחה היא שהדבר קורה משום שלגברים יש נטייה גבוהה יותר לקחת סיכונים ולגלות עודף ביטחון עצמי שמתבטא בנהיגה פחות זהירה. במקרה זה כאמור, המסקנה החותכת היא שהכביש הוא מקום הרבה יותר בטוח כאשר הנשים נמצאות מאחורי ההגה.
משתנים פסיכולוגיים וסוציולוגיים
מה קורה כשמשווים בין נהיגה של צעירים לכזו של נהגים בוגרים? בין חילוניים לדתיים, יהודים וערבים ואפילו בין גרושים לנשואים? מחקר שנערך בצרפת מגלה כי סיכויו של מי שהתגרש או שחי בתא משפחתי מתוח ולא יציב לגרום לתאונה קשה ולהיפגע בה – גבוהים יותר משל מי שנמצא במערכת זוגית בריאה. מתברר שלפסיכולוגיה ולסוציולוגיה יש השפעה גדולה על האופן שבו אנו נוהגים, גם בכביש.
שאלה מעניינת נוגעת להבדלי נהיגה בין דתיים לחילונים. קשה לקבוע במדויק, כי השאלה הזו לא נבדקה, אך מאמר שכתבה הפרופ' טובה רוזנבלום, פסיכולוגית תעבורתית מאוניברסיטת בר אילן וראשת המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים, ניתן הסבר מעניין למדי.
במסגרת המאמר, פרופ' רוזנבלום ערכה השוואה בין שלוש ערים חרדיות לשלוש ערים חילוניות ומצאה שבערים החרדיות מתבצעות פי שלושה יותר עבירות תנועה. "בדתות שונות, אנשים מאמינים מרגישים שתהיה עליהם השגחה מלמעלה", הסבירה פרופ' רוזנבלום בראיון לעיתון "ישראל היום". לדבריה, "הם מאופיינים בפחות פחד מהמוות ביחס לחילונים. דמוגרפית, משום שבכל משפחה חרדית יש בממוצע יותר מארבעה ילדים, הנורמה היא שליחת ילדים שיחצו כבישים עם ילדים קטנים מהם. באופן הזה, אימהות מתקשות להשגיח על ילדיהן. מעבר לכך, בבני ברק הדירות קטנות באופן יחסי, ולכן אנשים נמצאים יותר בחוץ, מה שמציב אותם בסיכון רב יותר. סיבה נוספת היא ששיעור הנהגים בחברה החרדית נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית. מצאנו שככל שאדם נוהג יותר, כך הוא גם זהיר יותר כהולך רגל", היא הסבירה.
19% מהמחזיקים ברישיונות נהיגה, 52% מהמעורבים בתאונות קטלניות
כשמדברים על מגזרים ונהיגה במדינת ישראל אין מנוס מלהתייחס למצב השורר בחברה הערבית. דו"ח חסוי של משטרת ישראל הודלף לאחרונה לתקשורת והנתונים המופיעים בו מצביעים על תמונה קשה.
המגזר הערבי במדינת ישראל מהווה 21% מהאוכלוסייה הכללית ומשויכים אליו 19% מהישראלים המחזיקים ברישיון נהיגה, אך כשמדובר במעורבות של נהגים בני החברה הערבית בתאונות דרכים קטלניות, המספר הזה רק מזנק. הדו"ח האחרון רק מחזק מידע שהתברר במחקרים קודמים שנערכו בישראל על תרבות הנהיגה בחברה הערבית.
כך למשל, בדו"ח שערכה עמותת אור ירוק במרץ 2021 (את הדו"ח המלא תוכלו למצוא כאן), התברר ששיעור ההרוגים הערבים בתאונות הדרכים מגיע לשיעור של כ- 30%, נתון שלא משתנה בשנים האחרונות ואף נמצא במגמת עליה.
למען הסר ספק לא מדובר בשאלה גנטית, אלא באוסף משתנים סוציולוגים, גיאוגרפיים וחברתיים תרבותיים, שאופייניים לחברה הערבית בישראל. מאחר שמרבית החברה הערבית נמצאת בפריפריה היא נסמכת יותר על רכבים פרטיים, וכשמוסיפים לכך תרבות נהיגה שבה נהוג לאחוז בהגה בגיל צעיר במיוחד ולעיתים נמוך מהמותר בחוק וללא רישיון, כמו גם את היעדרן של תשתיות סבירות ואת העובדה שהמשטרה לא אוכפת ביעילות את חוקי התנועה בפריפריה – המציאות עגומה.
נהגים מכל המגזרים עושים שימוש אסור בטלפון
אם אתם מחפשים תחום בו אין באמת הבדלים חברתיים (למעט אולי צעירים אל מול מבוגרים), אפשר לסמן את הנושא הכאוב של "הסחות הדעת הסלולריות", שמהוות היום גורם מחולל לתאונות דרכים רבות.
כשזה מגיע לשימוש אסור בטלפון סלולרי בזמן נהיגה, אף קבוצה חברתית לא מקופחת: יהודים וערבים, עשירים ועניים, חילונים ודתיים – כולם נתפסים מסמסים בנהיגה.
הבשורות הטובות בהקשר הזה מגיעות אף הן מהזירות הטכנולוגיות, ושם נמצא המענה שמתאים לכולם – חוצה גיל, דת ומגדר. אנחנו בחברת SaverOne פיתחנו טכנולוגיה ייחודית שמטרתה המרכזית היא מניעת היסח דעת סלולרי במהלך נהיגה. במשך שנים חיפשו מחוקקים ויצרנים את הדרך להפסיק את השימוש המסוכן בטלפון הנייד בזמן נהיגה. חקיקה, הרתעה, חינוך, אכיפה – בכל אלו הושקעו משאבים רבים ועדיין אנשים מכל המגזרים ממשיכים להיהרג עקב תאונות שהן תולדה של הסחת דעת סלולרית.
הטכנולוגיה שלנו ב- SaverOne יודעת לזהות את הטלפון של הנהג עם הנעת הרכב ולחסום מיידית יישומים אסורים בזמן נהיגה. באופן זה אנחנו מייצרים ברכב אקוסיסטם שבו הסחות הדעת הסלולריות אינן אפשריות, וזה נכון לכולם.
