נדמה שרק אתמול נכנס לחיינו המונח תעשייה 4.0 והנה כבר יש מי שמסמן את המהפכה התעשייתית הבאה ואת עידן תעשייה 5.0. על אף כי מדובר במהפכה, למה היא קשורה פחות לטכנולוגיה ויותר לאתיקה, ואיך משתלבת חברת SaverOne בתמונה?
מקובל לראות בסוף המאה ה-18 את תחילת העידן התעשייתי. בתקופה זו האדם למד לרתום את כוח הקיטור לשינוע אנשים וסחורות (המצאת הרכבת) הנעת מכונות (הנול המכני הראשון), ומהר מאוד קמו ברחבי אירופה בתי החרושת הראשונים שכללו יצור המוני. מהפכה זו, המוכרת כמהפכה התעשייתית, חוללה גלי הדף חברתיים והניעה תהליכי עיור.
ההיסטוריה נוהגת להכתיר מהפכה תעשייתית אחת, אך מי שמתעמק בתהליכים עשוי לסמן נקודות מפנה נוספות, שכל אחת מהן שינתה את התעשייה ללא הכר.
כך, לקראת סוף המאה ה-19 פרצה "המהפכה התעשייתית השנייה" כאשר החשמל נכנס לתמונה ובעיקר כשהומצאה חגורת המסוע שהביאה לעולם את פס היצור. לקראת סוף שנות השישים ניתן לזהות את המהפכה השלישית במספר, כאשר מחשבים ובקרים השתלבו בתהליכים וייעלו אותם.
"המהפכה" הבאה הגיעה בשנות המילניום עם העידן הדיגיטלי. היא זכתה לכינוי – תעשייה 4.0. הטכנולוגיות שמזוהות איתה מגיעות מעולמות כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה ותקשורת חכמה בין מכשירים על בסיס "האינטרנט של הדברים" ((IoT ושלב נוסף של אוטומציה.
שלב חדש בשיפור הפריון
המטרה המשותפת של כל שלבי ההתפתחות שמנינו הוא שבכולם טכנולוגיה חדשה נרתמה לשיפור הפריון. ההתפתחות הטכנולוגית גם תרמה לרווחה האנושית והנגישה מוצרים רבים – אך הקטר היה כלכלי. זה, אם תרצו, גם הקו המפריד בין ארבע המהפכות הקודמות למהפכה החמישית.
מבחינות רבות, אנחנו עדיין נמצאים בעידן תעשייה 4.0. אמנם הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, אך קשה להצביע על טכנולוגיה שוברת פרדיגמות מהיסוד. אז מה השתנה? הפוקוס בתפיסה שמבקשת לסמן את תעשייה 5.0, אינו על הטכנולוגיה אלא על האופן שבו משתמשים בה.
העשורים האחרונים גרמו לחלחול ההבנה שלתעשייה יש גם צד אפל. זיהום האוויר והסביבה, בירוא היערות, כריית יתר ותופעות כמו ההתחממות הגלובלית – כל אלו נתפסים, במידה רבה, כתוצר לוואי של תיעוש יתר. תעשייה 5.0 היא סוג של חזון אוטופי (שבהרבה מובנים בהחלט מצליח לקרום עור וגידים) שמבקש לגרום לתעשייה לפעול באופן אתי, לא רק באמצעות קביעת נורמות ואימוץ רגולציות, אלא באמצעות הטכנולוגיה עצמה. במילים אחרות: טכנולוגיה שמוטמעת כדי להפוך את תהליכי הייצור התעשייתיים ליותר אתיים.
כך למשל, מעבר לייצור באנרגיה נקייה, זניחת חומרי גלם ותהליכי ייצור מזהמים ופיתוח אמצעים שלא פוגעים בסביבה, מסייעים לתהליכים אלה. פן נוסף לאתיקה העומדת בבסיס התפיסה של תעשייה 5.0, הוא ההכרה בחשיבות הדאגה לרווחתם ושלומם של העובדים. דוגמה לסוג כזה של פיתוח טכנולוגי, ניתן למצוא בפיתוח של חברת הסטארט-אפ הישראלית SaverOne.
בטיחות כחלק מתהליכי השינוע
SaverOne נוסדה במטרה לתת מענה לאחת הרעות החולות שהביא עמו העידן הדיגיטלי – הסחות הדעת הסלולריות שהפכו לבעיה גלובלית שגובה בכל שנה את חייהם של אלפי אנשים בכבישים. נכון להיום, המערכת של SaverOne הנה המערכת היחידה שבאמת מצליחה להתמודד עם הסחות הדעת הסלולריות ולמעשה למנוע את ההיתכנות שלהן. המערכת מזהה את הטלפון של הנהג, "משתלטת" עליו ומונעת ממנו להשתמש ביישומים שעלולים לייצר הסחת דעת מסוכנת בזמן נהיגה.
מאחר שגישת תעשייה 5.0 מסתכלת על התהליך התעשייתי כמכלול הוליסטי, אחד המרכיבים המשמעותיים שלו יהיה קווי אספקה ושינוע. לצד ספינות, מטוסים ורכבות שנוטלים חלק במשימה הסיזיפית והבלתי נגמרת הזו, כלי העבודה העיקרי בשינוע תעשייתי הוא המשאית. אלא שמשאיות צורכות דלק, ומעבר לשינוע באמצעות משאיות חשמליות, הוא אתגר של תעשייה 5.0.
אך זה לא מסתכם בכך – גם למרכיב הבטיחות יש השפעה, ומעורבות המשאיות בתאונות דרכים היא גבוהה בארצות הברית, באירופה ואפילו בישראל. גם בדוח הרלב"ד, שסקר את תאונות הדרכים שאירעו בכבישי ישראל בשנת 2021, נרשמה עלייה במעורבות של משאיות בתאונות דרכים קטלניות. מומחים מסמנים את העייפות מהשעות הרבות בדרכים ובמידה רבה את הסחות הדעת הסלולריות כגורם משמעותי חדש שמוביל לתאונות דרכים בכלל, ובקרב נהגי רכבי תובלה כבדים בפרט.
כאמור, המערכת של SaverOne נותנת מענה לבעיית הסחות הדעת הסלולריות, והטמעתה בקרב ציי משאיות המשרתות את התעשייה, עשויה להציל חיי עובדים. הטכנולוגיה של SaverOne שלא מאפשרת לנהג לאבד פוקוס בזמן נהיגה ומחזירה את הביטחון לכביש גם היא דוגמה מושלמת לאופן בו מתנהלת תעשייה 5.0.
