שיתוף הפעולה בינינו לבין חברת התחבורה הציבורית 'קווים', אשר החל בשנת 2019, נועד למצוא פתרון לבעיית הסחות הדעת בקרב נהגים. במסגרת הפיילוט עם החברה התקנו מערכת SaverOne למניעת הסחות דעת סלולריות ב-21 אוטובוסים. התוצאות מצביעות על כך שהשימוש במערכת צמצם סכנה זו באופן משמעותי
מחקר שפרסמה הרשות לבטיחות בדרכים (רלב"ד) בשנת 2017 חשף ש-9% מהולכי הרגל שנפגעים במהלך חציית כביש נפגעים על ידי אוטובוסים. אותו מחקר גם הצביע על קשר ישיר בין שימוש בטלפון בזמן נהיגה לפגיעה בהולכי הרגל. נוסף על כך, מחקר השוואתי רחב היקף שפרסמה הרלב"ד באוקטובר 2021, מצביע על כך שאוטובוסים ומשאיות מעורבים ב-15% מהתאונות שבהן נפגעים רוכבי אופניים. מכאן שעבור חברות שעוסקות בהסעת המונים, הבעיה של 'הסחת הדעת בנהיגה' היא קריטית.
הצלת חיים ומניעת נזק כלכלי
מבחינות רבות האתגרים העומדים בפני נהגי אוטובוס הרבה יותר משמעותיים משל עובדים בחברות אחרות שמחזיקות ציי רכב גדולים. נהיגה באוטובוס בדרכים עירוניות או בינעירוניות לאורך משמרת של 8 שעות דורשת מהנהג לשמור על רמת קשב וריכוז גבוהה במיוחד. למרות זאת, החיים בעידן המודרני, מובילים גם אותם להיות חשופים להסחות דעת סלולריות מסכנות חיים. לצד הסכנה בפגיעה בחיי אדם, הן גם עלולות לגרום להרבה מאוד 'תאונות קטנות' (שפשוף פה ומכה שם) שמשאירות שובל של נזק (הן בצי הרכב והן למעורבים מצד שלישי) שעלול להסתכם בסכום כספי גבוה אותו החברה סופגת באופן ישיר והן באופן עקיף בעלות הפרמיה של הביטוח. לכן, הצורך במענה לבעיית הסחת הדעת בנהיגה אצל נהגים של רכב הסעות ציבורי הוא הכרחי.
הדרכות והתאמות בשטח
השלב הראשון בפיילוט היה לערוך מיפוי של האתגרים והצרכים הייחודיים של קווים. בשונה מצי רכב של רכבים פרטיים, צי אוטובוסים מתנהל אחרת וחשוף לאיומים אחרים, וגם הרוטינה של הנהג שנמצא שעות ארוכות על הכביש דורשת התייחסות ספציפית. נוסף על כך, נדרשה התאמת גרסה של המערכת לאוטובוס (מרחקים גדולים יותר שדורשים חיווט ארוך טווח). לכן, בשלב הראשון נערכה עבודת מחקר שבסופה נערכו התאמות והוטמע המודול של המערכת ב-21 אוטובוסים.
במקביל נערכו הדרכות לנהגים שנבחרו להוביל את הפיילוט ובסוף יוני השנה המבחן המעשי יצא לדרך. אנשינו, שהצטרפו לחלק מהנסיעות, התנסו וראו כיצד המערכת נכנסה לפעילות הלכה למעשה, וקיבלו משוב מהנהגים על היתרונות והחסרונות בהפעלה. בהמשך נערכו התאמות נוספות שנועדו לענות לצרכים של החברה והנהגים, תוך שמירה על מרווחי הביטחון, עד שנמצא איזון שייתן פתרון אופטימלי להסחות הדעת מבלי לפגוע בצורכי הנהגים, החברה ובשגרה.
מסקנות אופרטיביות חיוביות
הפיילוט נמשך 5 שבועות, החל בסוף יוני עד אמצע אוגוסט, כאשר בשלושת השבועות הראשונים המיקוד היה בצד הטכני והלוגיסטי. המערכת אמנם אספה נתונים (שבהמשך שימשו לשערוך הסטטיסטי) אך לא ביצעה חסימות, כלומר לא מנעה מהנהג להמשיך את השימוש במכשיר הסלולרי, מסיח הדעת. בחלק השני של הניסוי המערכת נכנסה לעבודה מלאה כולל חסימות של יישומים וצפצופי התראה.
החלק הראשון של הניסוי נמשך 354 שעות נהיגה בהן כל נהג פתח בממוצע כ-29 יישומים מסוכנים. בחלק השני שנמשך 71 שעות נהיגה, עצם הידיעה שהמערכת עובדת, הביא לכך שכל נהג ניסה לפתוח בממוצע 6 יישומים מסוכנים בלבד. כמובן שגם ניסיונות אלו נחסמו על ידי המערכת, אך מעניין לראות כי עצם המודעות לקיומה גרר איפוק מצד הנהגים.
בשורה התחתונה, הפיילוט ביסס את הנחת המוצא כי לפחות בהיבט של שינוי התנהגות המשתמשים, המערכת הוכיחה עצמה ותרמה לצמצום משמעותי של הסחות הדעת המסוכנות בנהיגה. המשמעות היא ששימוש בה יכול להביא לפתרון יעיל ורחב היקף בהפחתת המעורבות של אוטובוסים בתחבורה הציבורית בתאונות דרכים.
