חודש נובמבר, המוכר בשנים האחרונות כחודש הקניות הבינלאומי, כבר נמצא בעיצומו. המבצעים הגדולים, ובראשם יום הרווקים הסיני, אמנם חלפו, אולם מבצעים אחרים עדיין קיימים והחודש רחוק מלהסתיים.
לתמורות הגלובליות שמביאות איתן חודש שמוקדש כל כולו לעידוד הצרכנות השפעה על תחומים רבים מעבר לחיזוק הכלכלה. הן נוגעות גם לנושאי איכות הסביבה ולנזק שנגרם כתוצאה מריבוי טיסות, שימוש באריזות קרטון ופלסטיק ושינוע בכבישים שתורמים לזיהום סביבתי מוגבר מאליו.
לצד הנזק הסביבתי, קיימות גם השפעות חברתיות לא פשוטות, וסכנות הטמונות בשעות העבודה המאומצות של פועלים ממגזרים שונים במהלך נובמבר ובהם ספקים, חברות משלוחים ונהגים, כאשר מדובר על השפעה גורפת וכלל עולמית.
בכתבה הבאה ננסה לתת הצצה מזווית שונה אל חודש נובמבר הנוצץ, צד נוצץ קצת פחות וההשלכות על כולנו של חודש הקניות.
שינויים משמעותיים באריזה
מסע רכישת הלקוח שונה כשמדובר ברכישה פיזית לעומת רכישה אונליין. בקנייה באונליין, הוא לא מסתיים עם התשלום והיציאה מהחנות, אלא רק מתחיל.
משהסתיימה הקנייה בפועל, מתחיל מסעה של החבילה בדרכה ליעד: משך הזמן שזו צריכה להגיע לארץ, פרק הזמן שלוקח לעבור משדה התעופה לחברת השליחויות, ומחברת השליחויות לאיסוף של השליח ומהשליח אלינו.
מדובר במסע ארוך שהחנויות האינטרנטיות לוקחות ברצינות רבה, ובשנים האחרונות הן שמות דגש על שיפור חווית האריזה והשינוע, כי – איזה כיף לקבל חבילה מהר משציפית ושהיא נראית כמו מתנה שכיף לפתוח? (ושום מילה על המוצר עצמו שהופך להיות החלק הכי פחות חשוב).
בשנים האחרונות, מראה החבילה השתנה משמעותית. אם בשנת 2017, משקל אריזה ממוצעת היה 177 גרם, משקלה של האריזה לאותו מוצר בדיוק ב-2020 כבר עלה ל- 296 גרם בממוצע. לפי נתוני גרינפיס, כשליש מהפסולת המוצקה בארה"ב מגיע מהאריזות שנערמות ממשלוחים. גם בישראל המצב לא מעודד, עם נתון מצער שמסגיר כי 15% מכלל הפסולת הביתית שלנו הם למעשה קרטונים, כך לפי ראש תחום פסולת ומחזור באדם טבע ודין, עמיאד לפידות.
הכול ידוע מראש?
ההמתנה, ויש שיגידו – הציפייה, הן עניין בלתי נפרד ברכישות מקוונות, לטוב ולרע.
וכך, לצד האריזה שהשתנתה, שינוי ניכר עוד יותר אנחנו יכולים לראות בזמני האספקה שהתקצרו משמעותית בשני העשורים האחרונים, שלא נדבר על ניטור החבילה שהתייעל ומאפשר לנו להתעדכן בכל רגע נתון איפה נמצאת החבילה שבדרכה אלינו.
נכון, אנחנו עדיין לא מקבלים את החבילות שהזמנו מחו"ל ביום ביצוע ההזמנה כמו בארה"ב, אבל הממוצע לקבלתה, אם עד לפני חמש שנים עמד על 26 יום, עומד כיום על שבוע עד 10 ימים בלבד מיום ביצוע ההזמנה, כאשר באתרים ישראלים המצב טוב עוד יותר ועומד על ממוצע של שלושה-חמישה ימים מרגע ההזמנה.
ולמרות הנתונים האופטימיים, כמה פעמים יצא לכם לקבל התראה שהחבילה שהזמנתם מחו"ל כבר בדרכה לארץ או נחתה, ימים ספורים לאחר ביצוע ההזמנה, אבל בפועל קיבלתם אותה הרבה יותר מאוחר? אם אתם רוכשי אונליין נאמנים, כנראה שלא מעט.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבישראל, בשונה מארה"ב, עדיין לא מספקים חבילות באמצעים אוטונומיים, וכל חבילה, קטנה כגדולה, מופצת על-ידי גורמים אנושיים, וכשהדברים תלויים בגורם האנושי, טבעי שיהיו תקלות ועיכובים.
רק לפני שנה דווח על תאונת דרכים בכביש 6 שבה היו מעורבות משאיות שהובילו חבילות מחו"ל, וכתוצאה מכך פוזרו בכביש זה אלפי חבילות שלא הגיעו ליעדן.
זה הכול עניין של טיימינג
המשלוחים לארץ מסופקים כאמור באמצעות שירותי דואר ישראל, שבשנים האחרונות שיפרו משמעותית את מערך החלוקה על-ידי הסבת דוורים לשליחים והקמת מרכז מיון מתקדם לחבילות בשם "הקריה הדוארית" במודיעין, או באמצעות חברות משלוחים והפצה אשר מתומרצות בפרמיות מאתרים בחו"ל במטרה לקצר את זמני מסירת המשלוחים, אבל זה לא מספיק.
הנהגים נמצאים שעות ארוכות ורצופות על הכביש עם הפסקות קצרות שמנוצלות לרוב לתפעול כלי הרכב כמו חניה ותדלוק. הדבר נכון בכל חודשי השנה, ובנובמבר על אחת כמה וכמה, וזאת כדי שהחבילות שהוזמנו מחו"ל יגיעו ליעדן במועד הקצר ביותר, כשהנזק הממשי והפוטנציאלי הכרוך בשעות עבודה רבות על הכביש כבר נותן אותותיו.
על פי דו"ח מעורבות משאיות בתאונות דרכים שפרסמה עמותת אור ירוק בפברואר השנה, אחד מכל שלושה נהגי משאית הודה שנרדם לפחות פעם אחת במהלך נהיגה בשנה האחרונה, כאשר 11% מהנהגים שהשתתפו בסקר טענו שנרדמו יותר משלוש פעמים בזמן זה.
כשנשאלו בנוגע לנהיגה תחת תנאי עייפות, 87% מתוך משתתפי הסקר הודו שהם חשים בעייפות במהלך הנהיגה, כש-28% דיווחו שהם נוהגים בעייפות לעיתים קרובות, והבחירה לעלות על ההגה למרות זאת, נעוצה בין היתר בחשש שלהם לדווח שמא יהיו לכך השלכות תעסוקתיות.
פתרון מפוקפק שמאמצים נהגים כדי להתמודד עם העייפות והנהיגה הרציפה והמונוטונית הוא שימוש תדיר בטלפון הנייד במהלך הנהיגה. התוצאה: נהגים עייפים ולא מרוכזים בכביש – המתכון המושלם לתאונה.
אם נוסיף לכך את העובדה שחודש הקניות חל בנובמבר, החודש שבו בישראל עדים לראשיתו של החורף, בין אם בגשמים הראשונים שמביאים איתם את התמורות והסכנות שלהם בכבישים, או במשך אור היום שמתקצר ותנאי מזג אוויר משתנים המשפיעים על הריאות והעייפות של הנהגים, אנחנו מקבלים חודש שמיועד לפורענות המאיים על הבטיחות של כולנו בדרכים.
פי שלושה יותר חבילות בישראל בתוך פחות מעשור
מגמת ההזמנות מחו"ל בעלייה מתמדת, ויש הצופים שבעתיד הקרוב קניונים וחנויות פיזיות יהיו נחלת העבר. אם בשנת 2012 הגיעו לישראל 22 מיליון חבילות, אפשר לראות את השינוי המהותי כשבשנת 2021 כבר הגיעו לישראל כ-46.6 מיליון חבילות, וזו עוד תוצאה של סגרים ומיעוט בטיסות. לשם השוואה, ב-2019 הגיעו כ-63 מיליון חבילות לישראל. פי שלושה יותר חבילות בתוך פחות מעשור.
עם תחזיות אופטימיות לכלכלה ולרוכשים, ופסימיות לאיכות הסביבה ולנהגים – שנת 2022 מסתמנת כשוברת שיאים בהזמנת חבילות מחו"ל, וכעת מובהק מתמיד – הישראלים בוחרים בקניות אונליין.
ומה לגבי שאר הבחירות שנעשות? באשר לריבוי שעות הנהיגה והעייפות, יש לפעול לאכיפה ולצמצום משמעותי בשעות הנהיגה של נהגי כלי רכב כבדים, למתן הפסקות ראויות והקפדה על ימי מנוחה. ובאשר לבחירות השימוש בסלולר על הכביש – אימוץ פתרונות טכנולוגיים המסייעים בחסימת האפשרות לשימוש ביישומים מסכני חיים בטלפון הנייד. וכאן נכנסת לתמונה הטכנולוגיה שפיתחה SaverOne- ניתור הטלפון הנייד של הנהג עם תחילת הנסיעה ומניעת האפשרות להשתמש באפליקציות מסיחות דעת במהלך נהיגה.
שתהיה לכולנו חווית קנייה ונהיגה טובה ובטוחה.
