בר לפני כ-5 שנים הכריז שר התחבורה בכינוס של "אור ירוק" שהוא מבקש להציב את מדינת ישראל כאחת מבין המדינות היותר בטוחות מבחינת תאונות דרכים. לנוכח מצב התאונות במדינה רבים הרימו גבה, אך אם נבחן מה מספרים הנתונים, נמצא מצב מעניין: אומנם יש עוד הרבה מקום להשתפר, והנהג הישראלי אינו הכי זהיר, אך לא את מצב התשתיות ניתן להאשים.
תאונות דרכים – נתונים
בהתאם לנתונים שפרסמה הנציבות האירופית, בין השנים 1990 ל2014 היו הרבה יותר כלי רכב ונהגים על הכביש, אך מצד שני כמות ההרוגים היתה בירידה. כמו כן, ביחס למדינות האיחוד האירופי, מצבנו נחשב טוב. עם זאת, לרגע אין לשכוח שכל הרוג על הכביש הוא עולם ומלואו, כך שמדי יום מספר משפחות צריכות להתמודד עם טרגדיה אותה ניתן היה לפתור.
הפן האנושי
מצב התשתיות נחשב טוב. מהי אם כן הבעיה? בין היתר הפן האנושי וכמובן תאונות דרכים בקרב צעירים! הנהג הישראלי מחפש כיצד להתחמק מגורם האכיפה, והוא בעיקר סומך על עצמו. מכאן שרבים נעזרים בווייז כדי לזהות ניידת משטרה, ובמקביל נוהגים באופן שאינו אחראי (תוך כדי כשהם עייפים, שיכורים ולא מרוכזים), כאשר שימוש בנייד ללא דיבורית, או שימוש במגוון פלטפורמות שהנייד מציע בעת הנהיגה בהחלט מהווה גורם מכריע שמוביל לשלל תאונות מיותרות.
למרות המצב יש מקום לשיפור משמעותי
אז כן, למרות שמצבנו "נחשב" טוב, בפועל הוא עדיין רחוק מלהיות אידאלי – לא חסרים גורמים לתאונות דרכים, ולשם ההפנמה הביטו על הנתון הבא: לעומת שנת 2018, מספר ההרוגים בשנת 2019 (ל-100 אלף איש) נמצא בעליה של 9.6%. על אף ניסיונות האכיפה, כשאנו בוחנים את הבעיה בהקשר של שימוש בנייד בזמן הנהיגה נמצא כי בארה"ב כעשירית מההרוגים נהרגו בשל היסח דעת סלולרי בנהיגה.
אפיקי פעולה
אז איך למנוע תאונות דרכים? ראשית יש להפנים את חומרת המצב ועומק הבעייה שנוצרה בעקבות ההתמכרות לטלפונים גם במהלך הנהיגה. יש לשנות גישה מהרתעה לאכיפה אקטיבית ויפה שעה קודם.
יש צורך בגיוס אינטנסיבי של פקחי תנועה, צריך לסלול יותר שבילים ייעודיים לאופניים, לסמן מעברי חצייה, להקים יותר גדרות הפרדה וכמובן להוציא את הנייד מתוך המשוואה.
מניעת תאונות דרכים על ידי יישום 3 דברים עיקריים:
- להטמיע אכיפה ולהפחית את השפעת הגורם האנושי – משנת 2011 הכביש מצויד במאות מצלמות מהירות, אם כי נכון להיום יש רק כ-84 מצלמות מהירות שמצויות בקטעי כביש מהירים, פלוס 123 מצלמות המוצבות בצמתים. רק בשבוע אחד (אפריל 2021) חולקו לנהגים מסכני חיים סביב ה-4,465 דו"חות, כאשר 995 מהדו"חות ניתנו בגין שימוש בנייד. עלינו לשפר את הרתעה בעקבות האכיפה על ידי שימוש בבדיקות ינשוף, ברחפנים, ניידות סמויות ובהטמעת חינוך מגיל צעיר לנהיגה אחראית.
- לצמצם עד כמה שניתן את כמות הרכבים על הכביש – ראשית הרכבת הקלה נכנסה לתמונה ואכן סייעה להוריד את העומס בכבישים. בנוסף, הקורונה הוכיחה שיש פחות רכבים על הכביש, יש פחות תאונות- במהלך "שנת הקורונה" (2020) נרשמה ירידה מרשימה של 15% במספר ההרוגים בתאונות דרכים. עם זאת, הצפיפות בכבישים בקצב גדילה כיום לעומת שנת 2000, מצב כלי הרכב גדל ב-96.6%, בזמן ששטח הכבישים צמח רק ב50.7%. המסקנה: יותר מכוניות עם אותו כמות כבישים מוביל ליותר תאונות.
- להיעזר במגוון כלי עזר – פה נמצא כמה כלים. ישנה החמרה בטסט של הדו גלגלי, לתקופה הייתה הטבת מס על רכבים שכללו מערכת בלמים נגד החלקה (כיום ההטבה בוטלה), יש להקפיד שנהגי המשאיות נחים מספיק וב-2010 הורה שר התחבורה להתקין מערכת בקרת יציבות (צעד שאכן הוכיח את עצמו).
מצד שני, אם באמת מחפשים איך למנוע תאונות דרכים, מהר מאוד מגלים שאין מספיק כלים מסייעים, למרות שישראל ידוע כמעצמה טכנולוגית מובילה. עד לאחרונה לא היתה דרך אפקטיבית להתמודד עם השימוש בטלפונים בזמן נהיגה, המהווים גורם משמעותי בכמות תאונות הדרכים. לאחרונה השתנתה התמונה: אם עוד לא שמעתם – קיים מכשיר חדש בזירה שמסייע לשנות את פני הטבלה ותוקף את בעיית ההתמכרות לטלפונים בצורה חדשה.
יחידת בקרה שמצילה חיים בכבישים
מדובר במערכת קטנת ממדים המוסלקת בתוך הרכב. המערכת סורקת את הניידים של הנוסעים ובהתאם למיקום, "מבינה" איזה מכשיר שייך לנהג. באמצעות האיתור המערכת נכנסת לפעולה – מנטרת את פעולת הנייד של הנהג.
מה זה אומר? לאחר שהמערכת מותקנת, הכול קורה באופן אוטומטי. אפליקציה שמצויה בנייד נכנסת לפעולה – בעת הנהיגה מוציאה משימוש מגוון אפליקציות מסכנות חיים, דוגמת מצלמה, SMS וגלישה באינטרנט. מכאן שכן ניתן לענות לטלפון מהעבודה ולהפעיל את מערכת הניווט, אך לא ניתן להתפתות לבצע פעולה שמוציאה מריכוז.
שורה לסיכום
לסיכום נציין שאומנם נתוני תאונות הדרכים מצביעים על כך שביחס לעולם מצבנו נחשב טוב, אך בסופו של יום כל הרוג על הכביש הוא הרוג מיותר. בטח אם הוא עלה לרכב עייף, או לא היה מרוכז בנהיגה כיוון שבדיוק שלח הודעה.
