מדברים עם ילדים על נהיגה בטוחה ומלמדים מבוגרים כיצד מבצעים נהיגה בטוחה, אם כי בסה"כ הרעיון פשוט: לא לחרוג מכללי הנהיגה ובו זמנית להיות סבלניים, זהירים ומתחשבים בנהגים אחרים.
לצד מטרה, נמצא מגוון דרכי פעולה – שילוב נכון בין מוטיבציה אישית לבין שורת אמצעים משלימים. אי לכך פועלים במגוון מישורים, באמצעות חינוך, תמיכה בתשתיות, אמצעים טכנולוגים, חקיקה ואכיפה. כל זאת מתוך מטרה אחת ברורה ומאוד חשובה: מזעור תאונות דרכים במדינה.
מצב הבטיחות במספרים
אם נציץ בנתוני הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), נמצא את הנתונים הבאים:
- 19% מסך הנהגים מעידים על שמירת חוקי הנהיגה.
- 61% מסך הישראלים משתדלים להקפיד על נהיגה זהירה.
- 54% מסך הישראלים מסמסים תוך כדי נהיגה.
- 51% מסך הישראלים מדברים בנייד בזמן הנהיגה, ללא שימוש בדיבורית.
- 65% מסך הישראלים מסמסים וקוראים הודעות במהלך הנהיגה.
בארה"ב 1.6 מיליון תאונות נגרמות בעקבות שימוש בנייד בעת נהיגה, עובדה שמובילה ל 3,500 הרוגים מדי שנה, 3,500 הרוגים שבקלות היה ניתן להציל!
5 הבעיות המרכזיות שפוגעות בנהיגה בטוחה
- שימוש לא חוקי בנייד – בעידן הנוכחי אנשים ללא ספק מכורים לטלפונים. זה אומר שגם אם הם חושבים שיכולים להניח לו במשך הנסיעה, מהר מאוד מגלים שאין פיתוי יותר גדול מאשר לפתוח הודעה בעת פקק, עקיפה, או נסיעה חלקה. עם זאת, אם רק נחזור לעובדות, נמצא ששימוש בנייד בעת נסיעה פוגע בצורה ישירה ברמת הריכוז.
- עייפות – אין כמו עייפות על מנת לאבד ריכוז, להגיב באיטיות ולקלוט סיטואציות מסוכנות שנייה אחת מאוחר מדי.
- סמים ואלכוהול – נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול מובילה לפגיעה ישירה ברמת השליטה בנהיגה, ואף מצרפת מספר תופעות לוואי למשוואה (עייפות ואיבוד שליטה).
- טכנולוגיה – יש להפריד בין אמצעים טכנולוגים שמשפרים את בטיחות הנהיגה (למשל מערכת שמתריעה בעת קרבה יתרה לרכב שנוסע מלפנים), לבין אמצעים טכנולוגים שבעצמם מייצרים הפרעה (כגון מוזיקה חזקה, או נייד שמקבל התראות).
- מצב התשתיות – מצב התשתיות בהחלט עשוי להשפיע על אופי ובטיחות הנהיגה. מכאן שחשוב להשקיע בתאורה, בתיקון כבישים, בתוספת של כיכרות תנועה וכדומה.
המדינה פועלת במרץ – מספר פתרונות אפשריים
כיוון שמדובר במטרה ששווה הצלת חיים, מושקעים בנושא לא מעט מאמצים, מכיוון יצרני הרכב והאכיפה: ראשית נציין שרכבים רבים מגיעים עם מערכות שמסייעות לשמר נהיגה בטוחה. בגזרה זו ניתן למצוא חיווי התראת לחץ אוויר בצמיגים, חיווי מצב עייפות, חיישני גשם, בקרה אקטיבית לסטייה מנתיב, מערכת ניטור מרחק וכדומה.
מבחינת אכיפה, יש לציין שמחולקים לא מעט קנסות (לצורך הדוגמה עבור שימוש בנייד הקנס עומד על 1,000 ש"ח, לצד תוספת של 8 נקודות) ואף יש נוכחות מוגברת של שוטרי תנועה. כמו כן, כמובן שניתן למצוא לא מעט טכנולוגיות מסייעות. כך למשל קיימת "אפליקציית מלשינון" (מאפשרת לדווח על נהגים מסוכנים), קיימת אפליקציה שמייצרת תחרות בתחום הנהיגה הבטוחה ואף יש מגוון אפליקציות שמאפשרות לנטרל שימוש מסוכן בנייד בעת נהיגה.
הכול טוב ויפה, אך כל אלו לא נותנות מענה לבעיית המרכזית בנושא – שיקול הדעת של הנהג, וכידוע הרבה פעמים אותו שיקול דעת מוטל בספק, אחרת לא ניתן להסביר מדוע כה הרבה נהגים משתמשים בנייד ומסיימים את היום בבתי החולים.
הפתרון – תפעול הרמטי ואוטומטי
מוזמנים להכיר את מערכת SaverOne. מערכת חכמה ששמה סוף להסחות דעת שמגיעות מכיוון הנייד. המערכת מנטרלת את היכולת לגלוש, לקבל התראות, או להתכתב בזמן נהיגה, כאשר כל היופי הוא שהכול נעשה באופן אוטומטי ללא צורך לעשות דבר – ללא צורך בכול פעם מחדש לקבל החלטה.
כל שצריך לעשות זה רק פעם אחת להתקין את המערכת ברכב ובמקביל להתקין בנייד אפליקציה. מרגע זה בכל פעם שנכנסים לרכב המערכת מזהה את הנייד של הנהג (בהתאם למקום הישיבה), ובכך מנטרלת כל פעולה שעשויה לפגוע בבטיחות הנהיגה. עם זאת, המערכת כן מאפשרת להמשיך להוציא ולקבל שיחות ואף להשתמש בתוכנות ניווט.
מכאן שאם נבקש לצאת עם מסקנה אחת, נציין שיש להיעזר בכלים שמסייעים לבטיחות הנסיעה, ובמקביל להודות שלעיתים שיקול הדעת האישי אכן מצריך תמיכה.
