סיכום שנת 2021 בכבישים

ינואר 31, 2022
הסחות דעת סלולריות בצל הקורונה

שנת 2021 הייתה שנה קשה בכבישים, במהלכה נהרגו בישראל 361 בני אדם בתאונות דרכים. המספר הזה מגלם עלייה מדאיגה של 11% בכמות ההרוגים ביחס לשנת 2020. בשנה החולפת ראינו עלייה גדולה בנפגעים בקרב רוכבים על כלי רכב דו גלגליים. מגמה מדאיגה נוספת נרשמה בגזרת המשאיות שב-2021 היו מעורבות במספר גדול יותר של תאונות קטלניות. אין עדיין נתונים לגבי הסיבות המרכזיות לתאונות הדרכים ב-2021, אך יש אינדיקציות לכך שהסחת דעת סלולרית היוותה משתנה מהותי בחלק ניכר מהתאונות ויתכן שגם לחיים בצל הקורונה יש תרומה עקיפה להתגברות התופעה

השורה התחתונה של הדו"ח המסכם של הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), שפורסם ב-31/12/2021, היא עגומה: במהלך שנת 2021 נהרגו 361 בני אדם בתאונות דרכים בכבישי ישראל. מדובר בעלייה של 11% במספר ההרוגים ועלייה של 16% במספר התאונות הקטלניות ביחס לשנה שקדמה לה (2020), ולעלייה הגדולה ביותר במספר ההרוגים בעשור האחרון.  

עלייה חדה בכמות הדו גלגליים

אחת המגמות המדאיגות ביותר שעולות מהדו"ח של הרלב"ד היא העלייה התלולה במספר הרוכבים בכלי רכב דו גלגליים שנהרגו במהלך 2021 – 84 רוכבי אופנועים וקטנועים. המספר הזה משקף עלייה של 43% במספר הנפגעים בקטגוריה זו שכבר תופסים 23% מכלל ההרוגים בתאונות הדרכים.  לזה צריך להוסיף 11 רוכבי אופניים רגילים, 14 רוכבי אופניים חשמליים ו-4 רוכבי קורקינט חשמלי שמצאו את מותם בתאונות דרכים אשתקד. לגבי המעורבות הגדלה של דו גלגליים חשמליים, הנתונים רק מאוששים את התחושה של כל מי שהסתובב במטרופולין של תל אביב בשנה החולפת – הדו גלגלים החשמליים בעיר מתנהלים באופן פרוע ומסוכן.

מגמה מדאיגה נוספת מגיעה מצד משאיות כבדות, כאשר נרשמה עלייה של 18% במספר ההרוגים בתאונות שבהן היו מעורבות משאיות בקטגוריה של מעל 3.5 טון. 

נהגים צעירים ותאונות עצמיות

השנה נהרגו בכבישים 56 נהגים צעירים. המספר הזה משקף עלייה של 42% ביחס לממוצע בשנתיים שקדמו לו. נתון מטריד נוסף, שבחלקו חופף לסוגיית הנהגים הצעירים הוא מה שמכונה – "תאונות עצמיות". הכוונה לתאונות שרק הרכב של הנהג שנפגע היה מעורב בו – התהפכות רכב או התנגשות בעצם כלשהו. 

ב-2021 25% מהרוגים ברכב פרטי ו-35% מההרוגים בכלי רכב דו גלגליים נהרגו בתאונה עצמית, מה שמוביל אותנו לגורמים הישירים לתאונות. 

נכון להיום חלק מהמידע הזה טרם עובד. הנתונים אמנם מספרים לנו כי ב-19% מהתאונות הקטלניות הסיבה הישירה הייתה אי מתן זכות קדימה להולך רגל;  ב-12% הסיבה הישירה הייתה אי ציות לרמזור אדום; וב-9% מהירות מופרזת. אך יש להניח שבחלק גדול מאוד מהמקרים, הייתה סיבה נוספת, שכרגע לא רואים בסטטיסטיקה, אך מחקרים מכל העולם מצביעים עליה כגורם מרכזי בתאונות דרכים – הסחות דעת סלולריות. 

הסיבה לכך שנהגים לא מבחינים בהולכי רגל או לא שמים לב שהאור ברמזור הוא אדום, היא שהם עסוקים במשהו אחר – בטלפון שלהם, למשל. 

הסחת דעת סלולרית משולה להסרת המבט מהכביש ולנסיעה בעיניים עצומות, כך שהנהגים מחמיצים מידע חשוב (לדוגמה, הולכי רגל תמימים במעברי חציה) וזמן התגובה שלהם מתארך משמעותית, מה שמאוד רלוונטי בתאונות שהסיבה הרשמית שלהן היא נהיגה במהירות מופרזת. 

התרומה העקיפה של הקורונה

בעיית הסחות הדעת בנהיגה מטרידה את הרשויות כבר למעלה מעשור, ובגינה נחקקו חוקים האוסרים על שימוש בטלפון הסלולרי בנהיגה שלא למטרת שיחה (באמצעות דיבורית) או להפעלת תוכנת ניווט. 

למרות החקיקה הזו, ומבצעי האכיפה הנרחבים שמבצעת משטרת התנועה בכוונה למגר את התופעה, הסחות הדעת הסלולריות עדיין מאוד נוכחות. גם אם נתוני הרלב"ד שפורסמו לאחרונה לא כוללים "אקדח מעשן", יש להניח שחלק מהעלייה במספר תאונות הדרכים הקטלניות נובע מהתופעה, מה שמוביל אותנו לתפקיד השלילי שאותו מילאה הקורונה בהקשר הזה. 

כשהקורונה נכנסה לחיינו והשביתה את המשק, הייתה לכך תופעת לוואי מבורכת. בראשית 2020 ובעיקר בתקופות הסגר, ראינו ירידה גדולה במספר תאונות הדרכים. למרבה הצער, הירידה הזו כנראה רק שיקפה את הירידה בנפח התנועה בתקופת הסגרים, כי כאשר הוסרו המגבלות מהר מאוד צומצם הפער, ומאז מספר התאונות הקטלניות וההרוגים בכבישים רק הולך ומאמיר. האם זה קשור לקורונה? ייתכן מאוד שכן. זה לא סוד שהקורונה והבידוד החברתי הגבירו את החרדה והעצבנות בציבור. בנוסף, הקורונה הגדילה את התלות והשימוש בסלולר ואת תופעת ההתמכרות לרשתות החברתיות. ברבעון הראשון של 2021 נרשמה עלייה של כמעט 50% בגלישה הסלולרית ויש להניח שחלק מהגלישה הזו גלשה גם לזמן נהיגה. 

עושים זום מהדרך

אם יש אפליקציה אחת שמסמלת יותר מכל את ימי הקורונה זו כנראה תוכנת זום, שמאפשרת שיחות וידיאו רבות משתתפים מהמחשב או הסלולר. 

זום נכנס לכל בית בישראל וכמו שרבים שמו לב הוא גם נכנס להרבה מאוד רכבים בישראל, ונהגים רבים נצלו את זמן הנסיעה מהבית למשרד וחזרה כדי לבצע פגישות זום. סביר להניח שרובם לא חשבו שהם עושים משהו רע, אבל בפועל פגישת זום בנהיגה היא רעיון רע ודבר מאוד מסוכן שגוזל את הפוקוס של הנהג מהדרך. 

אין לנו נתונים על ממדי התופעה (העובדה שאף אחד שקורא את השורות האלה לא באמת מופתע, אמורה ללמד אותנו משהו לגבי ההיקף) אך קרוב לוודאי שגם האפליקציה החדשה והמאוד פופולרית הזו גבתה מחיר בכבישים. 

מה הפתרון להסחות דעת סלולריות בנהיגה? החקיקה ואכיפה לא הצליחו למגר את התופעה או לשלוט בה, וייתכן שצריך להפסיק לחפש את הפתרון תחת הפנס הזה. 

עם זאת, יש זירה אחת במאבק בהסחות דעת סלולריות שבה בהחלט יש מקום לאופטימיות – הזירה הטכנולוגית. במהלך השנה האחרונה התרחב השימוש במערכת SaverOne למניעת הסחות דעת סלולרית. מערכת SaverOne היא פיתוח טכנולוגי ישראלי שמתמודד עם הבעיה באופן מקורי – מייסדי SaverOne הבינו ששימוש בסלולר הוא סוג של התמכרות ולכן כל פתרון שיתבסס על רצונו הטוב של הנהג, כנראה נדון לכשלון. 

הטכנולוגיה של SaverOne מנטרלת את הגורם האנושי בכך שהיא פשוט "משתלטת" על המכשיר של הנהג במהלך הנהיגה ומונעת ממנו להשתמש באפליקציות אסורות. עבור ציי רכב או חברות שמפעילות רכבים ציבוריים או רכבי עבודה (כמו למשל, אותן משאיות כבדות שמעורבותן בתאונות קטלניות עלתה ב-18% במהלך 2021) מדובר בפתרון שעשוי למנוע את התופעה ואת תוצאותיה הטרגיות.