אמנם הטכנולוגיה פותרת בעיות ומקלה על אתגרים, אך מנגד, היא גם מייצרת אתגרים משלה. למשל, המהפכה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, הפכו את העולם לנגיש יותר ואת המידע לזמין ומגוון יותר; אך היא גם יצרה תלות וקושי להתנתק, מה שהוליד, בין היתר, את תופעת "הסחת הדעת הסלולרית", שהיא היום גורם מרכזי לתאונות דרכים. אולם במקרה זה, הטכנולוגיה עשויה להיות גם התרופה. חברת SaverOne הישראלית, הציגה לאחרונה פתרון טכנולוגי שעשוי למנוע את אחד הגורמים הבולטים לתאונות דרכים
הטכנולוגיה הביאה את המין האנושי לחלל, אך באותה נשימה היא גם יצרה את משבר האקלים ואת פצצת הגרעין. במילים אחרות, לטכנולוגיה יש מחיר, ובאופן די מתבקש, היא זו שנרתמת לתקן את המצב שהיא יצרה. דוגמה לדינמיקה הזו אפשר לראות כשמסתכלים על ההיסטוריה של הנהיגה הממונעת.
מקצר דרכים ומקצר חיים
המצאת המכונית בסוף המאה ה-19 הייתה צעד גדול לאנושות. צעד שקיצר מרחקים ואפשר לעולם להיכנס לקצב של העידן המודרני. אך היה לזה מחיר. ב-17 לאוגוסט 1896 התנגשה כרכרה ממונעת, שדהרה ברחוב לונדוני במהירות של 7 קמ"ש לשעה, בהולכת רגל בשם בריג'יט דריסקול. גברת דריסקול נפצעה קשה ואחרי שעות אחדות מתה מפצעיה. היא הפכה לאדם הראשון בהיסטוריה שנהרג בתאונת דרכים.
בסוף המאה ה-19 הטרגדיה של בריג'יט דריסקול הייתה בבחינת "אדם נשך כלב", התחושה הכללית הייתה שהטכנולוגיה החדשה הרבה יותר בטוחה ונשלטת מסוס שנתקף היסטריה. המאה העשרים הוכיחה שזו הייתה טעות – ככל שהמכוניות נעשו נפוצות יותר ומהירות יותר התאונות נעשו תכופות וקטלניות יותר. בשנות העשרים כבר הייתה הבנה שהטכנולוגיה שהביאה לנו את המכונית על יתרונותיה גם יצרה בעיה, ומי שגויסה לפתור אותה הייתה… נכון, הטכנולוגיה.
לאורך כל המחצית השנייה של המאה העשרים פותחו והוטמעו טכנולוגיות חדשות שהפכו את המכונית ליותר בטוחה. למשל, נהגים רבים נפגעו מרסיסי הזכוכית של השמשה בשעת תאונה. המענה היה שימשה קדמית עשויה זכוכית מחוסמת שלא מתנפצת בשעת תאונה. בהמשך הופיעה חגורת הבטיחות ובשנות השמונים כריות האוויר ומערכת ה-ABS החלו להיכנס לשימוש סטנדרטי.
בזכות פיתוחים טכנולוגיים אלו, בשנת 1988 המגמה השתנתה ומשנה לשנה מספר ההרוגים בתאונות הדרכים ירד באופן עקבי. למשך מספר שנים היה נדמה שהטכנולוגיה הצליחה לנצח את הטכנולוגיה, ואז הגיעה שנת 2009 והמגמה שוב התהפכה ומאז מספרי ההרוגים בתאונות הדרכים רק ממשיכים להאמיר. מה השתנה? הטכנולוגיה.
וואטסאפ באה לעולם
בשנת 2007 הושק האייפון הראשון שהיה גם הסמארטפון הראשון. עוד לפני עידן הסמארטפונים היו שנהגו לסמס בשעת נהיגה, אך הדבר הפך לבעיה משמעותית כאשר פותחו אפליקציות נוספות.
הסנונית הראשונה הופיעה בפברואר 2009, כאשר חברת סטארט-אפ חדשה בשם "וואטסאפ" הפיצה תוכנת מסרים מיידיים חינמית לסמארטפונים.
אגב, 2009 זו השנה בה התהפכה המגמה והגרף הסטטיסטי של תאונות הדרכים הקטלניות החל לטפס מעלה. בהמשך הגיעו האפליקציות הסלולריות לרשתות החברתיות ונגני הווידאו וכבר בראשית העשור השני של המילניום היה ברור שהטכנולוגיה החדשה יצרה בעיה חדשה ולא סתם בעיה, צרה קטלנית. חוסר היכולת של אנשים להתנתק מהסלולר בזמן נהיגה חוצה מגזרים, מגדרים וגילים והוא היום נחלתן של כל המדינות בעולם. בארצות הברית לבדה, הערכות מדברות על 3,500 הרוגים בכל שנה כתוצאה ישירה מ"הסחות דעת סלולריות". גם בישראל הסטטיסטיקה לא משקרת ויש אינדיקציה ברורה שהגידול בתאונות קטלניות בשנים האחרונות קשור להתגברות התלות בסלולר.
הטכנולוגיה הרסה והטכנולוגיה תתקן
ברגע שרשויות וממשלות הכירו בבעיה הן ניסו לתת לה פתרון בדמות חקיקה. כמעט בכל מדינה בעולם חוקקו חוקים האוסרים על שימוש מסיח דעת בטלפון הנייד בזמן נהיגה. אך מתברר שיש הרגלים שקשה מאוד לשרש. למרות שרף הענישה עולה ולמרות שכוחות שיטור בכל העולם מקדישים מאמצים רבים לאכיפה, הבעיה לא ממוגרת. להפך. מה שמביא אותנו, שוב, לטכנולוגיה, שכזכור נועדה בראש ובראשונה לפתור בעיות.
אחד הגורמים הראשונים שהחליטו לתקוף את בעיית הסחות הדעת הסלולריות, היא חברת SaverOne הישראלית שנוסדה בשנת 2014 מתוך כוונה לפתח מענה טכנולוגי לבעיה, עבור השוק העסקי. היום אפשר לבשר שהמשימה שנטלה על עצמה SaverOne הוכתרה בהצלחה. הפתרון להסחות הדעת הסלולריות כבר קיים ועובד והוא מתבסס על – טכנולוגיה.
לנטרל הסחות דעת מראש
הפתרון של SaverOne למניעת הסחות דעת סלולריות הוא מסוג הפתרונות שעליהם נאמר – בסיסי ומבריק כאחד. החברה, שפונה לארגונים (בעיקר כאלה המפעילים ציי רכב) לא מבקשת לחנך את הנהגים, אלא פשוט מנטרלת יישומים סלולריים מסוכנים במהלך הנהיגה, לפי הגדרות ניהול ייעודיות.
באופן זה, גם אם הנוהגים ברכבי החברה נכנסים לאפליקציית וואטסאפ בזמן נהיגה, או בודקים מה חדש בפיד של טוויטר, הם פשוט לא יכולים לעשות זאת, משום שמערכת SaverOne "משתלטת" על הטלפון וחוסמת את האפשרות.
במצב כזה לנהג אין כל דילמה – במהלך הנהיגה הטלפון מסוגל רק להוציא ולקבל שיחות טלפון (בדיבורית כמובן) ולהשתמש בתוכנות ניווט, אלא אם מנהל או מנהלת צי הרכב הגדירו זאת אחרת, או אפשרו כניסה לאפליקציות מסוימות.
כך, מי שנוהג ברכב בו מותקנת מערכת SaverOne לא מושפע מהסחות דעת סלולריות. לאור ההתעניינות במערכת, לא מן הנמנע שהיא תהפוך בעתיד לסטנדרט (כמו שקרה לחגורת הבטיחות, כרית האוויר וה-ABS) ואז התמונה הסטטיסטית הנוגעת לתאונות דרכים קטלניות צפויה להשתנות.
