מה הקשר בין נהגי משאיות לאח הגדול?

15/06/22
והאם טכנולוגיה חכמה יכולה לסייע בפתרון משבר כוח האדם שבענף?

ענף התובלה סובל בשנים האחרונות ממצוקת כוח אדם מתמשכת, בשל מחסור של כ-4500  נהגים בכל ענפי ההובלה. מחסור זה צפוי ללכת ולגדול עם השנים ואין תוכנית מעשית אחת שמציעה פתרון ולו חלקי של הבעיה.  

אנו נמצאים על סיפו של משבר שבקרוב יתחיל לתת את אותותיו וישפיע על כלל מערכות חיינו. החל ממחסור במוצרי מזון בסיסיים כמו ביצים ולחם, וכלה במחסור בדלק, חומרי בניין, תרופות, כלי רכב ועוד – כל מה שנשען על הובלה ממונעת בכבישי ישראל, עלול למצוא את עצמו תקוע במחסנים או בנמלים ממתין למשאית שתיקח אותו משם. מדוע זה קורה? מה הקשר בין נהגי משאיות לאח הגדול והאם הטכנולוגיה יכולה לבוא לעזר בפתרון המשבר?

כשאהיה גדול אהיה נהג משאית

אם תשאלו היום ילדים מה הם ירצו להיות כשיהיו גדולים, ספק אם אחת התשובות שתקבלו תהיה נהג משאית. וילדים הם לא היוצאים מן הכלל במקרה הזה. במדינה שבה חולמת כל אם עברייה על בן בהייטק, אין זה פלא. נהג משאית זה פשוט לא מקצוע נחשב.

גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, טוען שהדימוי השלילי למקצוע, מיוחס לו שלא בצדק. לדבריו, הענף מציע משכורות גבוהות מהממוצע, אפשרויות קידום ותנאים סוציאליים טובים וזה לפני שהזכרנו את העצמאות הרבה שניתנת לנהג, הדינמיות והנוף שנשקף מהחלון.   

למרות כל אלו, מדובר בעבודה סיזיפית וקשה, שמתנהלת שעות ארוכות בכבישים, בכלי רכב בעל מסה גבוהה ולפיכך בסיכון בטיחותי גבוה. על כך נוספת בירוקרטיה מסובכת שגורמת גם למתעניינים המעטים לוותר על ההכשרה ולחיילים שהוכשרו ושהועסקו כנהגים בצבא, לפנות למקצוע אחר.

סכנה על הכביש

מעל לכל הסיבות שהופכות את המקצוע ללא אטרקטיבי בולט הסיכון הבטיחותי שבנהיגה ברכב כבד. לעלות על הכביש ועוד עם רכב כבד – זה מסוכן מאוד! מעל 60 בני אדם בממוצע נהרגים מדי שנה בתאונות דרכים שבהן מעורבות משאיות, יותר מאדם אחד בכל שבוע.

משאיות, שמשקלן עולה על 3.5 טון מהוות % 7.2 ממצבת כלי הרכב (לעומת כ- 83% כלי רכב פרטיים), ומעורבותן בתאונות קטלניות גדולה פי שישה מזו של כלי רכב פרטיים. המצב חמור במיוחד כשמדובר במשאיות שמשקלן עולה על 34 טון, ושמעורבותן בתאונות קטלניות גדולה פי 24 ביחס לכלי רכב פרטיים, כך עולה מנתוני הרלב"ד ומנתוני עמותת אור ירוק.

אינספור טרגדיות התרחשו לאורכה ולרוחבה של ישראל בעקבות טעויות אנוש של נהגי משאיות ואוטובוסים, ובשל ליקויים בטיחותיים של כלי רכב כבדים ותנאי דרך משובשים. תהה הסיבה אשר תהה, את ההשלכות הבלתי נתפסות של התאונה יישא נהג המשאית לשארית חייו, וזאת במקרה הטוב.  

אז מה עושים?

בארה"ב, שם ענף התובלה מתמודד עם אתגרים דומים רק בקנה מידה גדול בהרבה (14.5 מיליון כלי הובלה כבדים בכבישים בכל רגע נתון), החליטו ציי המשאיות וחברות ההובלה לשים במרכז הפוקוס את רווחתו של הנהג. מעבר לשכר ולתנאים הסוציאליים, החברות משקיעות בבנייה של מתחמי אירוח ומנוחה לנהגים בדרכים, בעיצוב קבינה משודרגת לנהג, שכוללת מיטה נוחה לשינה, מושבים אורתופדים, ועוד פינוקים.  בנוסף, משקיעות החברות סכומים נכבדים ומחשבה רבה בטכנולוגיה לשמירה על הבטיחות, שאמורה לסייע בניטור שטחים מתים ובניטור דפוסי נהיגה.

אחד האמצעים הפופולריים לכך הן התקנת מצלמות סביב גוף הרכב שמספקות צילומים חיים 360 מעלות במהלך הנסיעה. הן מתעדות את הנסיעה, תוואי הכביש ורכבים סמוכים בכל רגע נתון, מסייעות בנהיגה בפועל וגם בקביעת אחריותו של הנהג במקרים של תאונה או כמעט תאונה בה מעורב כלי הרכב.  אבל זה לא מספיק, בטח לאור מספרן העולה של תאונות דרכים שנגרמות בשל היסח הדעת, כמו בשימוש במכשיר הנייד לכתיבת טקסטים במהלך הנהיגה. 

האח הגדול נכנס לתא הנהג

לפי הנתונים של הרשות הפדרלית לבטיחות דרכים בארה"ב (NHTSA) הסיכוי שנהג רכב כבד יהיה מעורב בתאונה או בכמעט תאונה בשל כתיבת טקסט במהלך נהיגה, גבוה פי 23 מזה של נהג שלא ישתמש במכשיר הנייד.

כאן נכנסת לתא הנהג – הלכה למעשה, מצלמת הקבינה הפנימית. מצלמה חדשה, שמותקנת מעל למראה המרכזית בתא הנהג ופונה כלפיו, מנציחה בכל רגע נתון את כל דפוסי הנהיגה שלו. המטרה היא להרתיע מפני שימוש בנייד וגם להגן על הנהג במקרים של תביעה בשל הסחת דעת, והצילומים שתספק המצלמה יוכלו להוכיח את חפותו של הנהג.

אלא שהנתונים שמספקת הרשות הפדרלית הלאומית לבטיחות בדרכים בארה"ב מלמדים שחברות התובלה מתקשות להטמיע את הטכנולוגיה החדשה. אחת הסיבות מוצגת בתוצאות מחקר שביצעה חברת J J Kelly, לפיהן הסיכויים להתהפכות, גבוהים יותר בכלי רכב כבדים שבהם הותקנה מצלמת קבינה פנימית. סיבה נוספת היא החשש של הנהגים מפגיעה בפרטיותם עם התקנת המצלמה ברכב, כאילו האח הגדול נכנס לתא הנהג.

יגיד כל נהג משאית שאחד היתרונות הבולטים בעבודה כנהג הוא הפרטיות, השקט וחווית העצמאות שבנהיגה – כל אלה עלולים להיפגע רק בנוכחות המצלמה, עוד טרם נעשה שימוש כלשהו בצילומים.  כפועל יוצא עלולה להיפגע מערכת היחסים הטובה שבין הנהג לחברה, ובזה לא נרצה לפגוע בטח בעולם שבו חשוב לשמר נהגים מקצועיים ורווחת הנהג במרכז הפוקוס.

המצב בישראל – הזנחה רבת שנים

הדו"ח האחרון של עמותת אור ירוק שעסק בנתוני תאונות הדרכים של משאיות בשנת 2021,  מצביע על ההזנחה רבת השנים ממנה סובל תחום הרכב הכבד, כולל מחסור חמור בנהגים, מחסור חמור בהכשרה מתאימה, כלי רכב שנוסעים על ליקויי בטיחות חמורים ומסכנים את הנהג ואת כל יתר הנוסעים בכבישים, ועוד שלל בעיות וכשלים.  אלה, בוודאי שלא תורמים לדימוי השלילי של המקצוע.

אחת ההמלצות היא לקדם ולהטמיע מערכות טכנולוגיות שעשויות לתרום למניעת תאונות  – כמו מערכות לניטור שטחים מתים ומערכות לניטור דפוסי נהיגה, מערכות הקיימות בשוק, אבל לא כולן בהכרח מתאימות או יודעות להתמודד עם האויב מספר אחת של הנהג בהסחת הדעת, מכשיר הטלפון הנייד.

אם ללמוד מהניסיון האמריקאי, התקנת מצלמות קבינה פנימיות, לא רק שלא תמנע תאונות, אלא הן אף עלולות להעלות את מספר התהפכויות הרכב, ובכל מקרה הן לא יתרמו לשביעות רצון הנהגים ורווחתם.

אז מה כן?

טכנולוגיה ישראלית שיכולה לתת מענה לצורך בניטור דפוסי הנהיגה,  ויודעת למנוע מראש שימוש בטכנולוגיות מסיחות דעת, היא המערכת של חברת SaverOne.

עם תחילת הנסיעה, האפליקציה המותקנת על הטלפון הנייד של הנהג, מעבירה את הטלפון ל"מצב בטוח"(Safemode) , ובכך מונעת שימוש ביישומים מסיחי דעת (למשל הודעות טקסט או דוא"ל). במצב זה האפליקציה עדיין מאפשרת שימוש ביישומים שאינם מסיחי הדעת (חברות יכולות להגדיר מראש באילו יישומים ניתן להשתמש במהלך נהיגה). פיילוט שביצעה החברה אשתקד בצי משאיות, הצביע על כך שהמערכת הצליחה למנוע את מרבית הסחות הדעת הסלולריות במהלך הנהיגה ושעם הזמן הנהגים מסתגלים לנהיגה בטוחה. כך שבפועל כמעט ולא נדרשת התערבות המערכת. שביעות הרצון של הנהגים גבוהה והתוצאה היא נהיגה בטוחה יותר וכפועל יוצא פחות תאונות.

זוהי אומנם רק טיפה בים, אבל אם נצליח למנוע ולו רק תאונה אחת – כמאמר המשפט – הצלנו עולם שלם. אם בכוחו של רעיון חכם ופתרון טכנולוגי לסייע על הדרך בשיקום משבר כוח האדם שבענף, דיינו.

נתונים שנאספו במחקר שהתבצע בארה"ב, בחסות ארגון הבטיחות הפדרלי לרכבי תובלה (FMCSA) שנערך בקרב 9,000 נהגי משאיות כבדות בגילאים 21-65,  מעידים על כך שנהגים בעלי ותק וניסיון של מעל לשנה בעבודה, מעורבים פחות בתאונות דרכים מנהגים בשנתם הראשונה לעבודה.

הנתונים הללו ממחישים את החשיבות שבשימור כוח אדם מקצועי בעל ניסיון וותק,  שישב מאחורי ההגה, ומדגישים עוד יותר את  עומקו של המשבר.